יצא לכם פעם לבקש משהו ממש חשוב ממישהו, ופתאום הבנתם שאתם בכלל פונים לאדם הלא נכון? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל כשהיו רעבים במדבר. הם התחילו לכעוס על משה ואהרן, אבל המנהיגים הסבירו להם שממש בקרוב הם יראו פלא עצום. משה ואהרן מבטיחים להם וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה'. למה הכוונה? בבוקר הם יראו את המן יורד מהשמיים. המן הוא לחם פלאי שה' ייתן להם באהבה ובשמחה, וכך הם יראו עד כמה ה' גדול ויכול לדאוג להם לשפע של אוכל.
משה ואהרן ממשיכים ואומרים לעם בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל ה'. הם בעצם אומרים: ה' שומע את המצוקה שלכם, אבל כדאי שתבינו שהתלונות שלכם מכוונות אליו. הרי ה' הוא זה שהוציא אתכם ממצרים ורק בידיו נמצא הכוח לתת לכם אוכל, ולא בידינו. מתוך צניעות אמיתית, משה ואהרן שואלים את העם וְנַחְנוּ מָה. כלומר, מה אנחנו חשובים בכלל? אנחנו בסך הכל שליחים שעושים את מה שה' מצווה, ואין לנו כוח משל עצמנו להאכיל עם כל כך גדול.
בסוף הדברים, משה ואהרן פונים אל המתלוננים ושואלים למה תַלִּינוּ עלינו. המילה הזו לא אומרת רק "למה תתלוננו", אלא למה אתם גורמים גם לאחרים להתלונן. הם מעירים להם על כך שהם גוררים אחריהם אנשים נוספים במחנה לכעוס על השליחים, במקום להפנות את הבקשה שלהם ישירות אל ה' שיכול באמת לעזור להם.