קרה לכם פעם שביקשתם משהו שאתם ממש צריכים, ואחר כך ביקשתם משהו אחר רק כי ממש התחשק לכם? משה רבנו מסביר לבני ישראל איך בדיוק ה' הולך לדאוג להם במדבר, ומבטיח להם שני דברים: בָּשָׂר בערב, וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר. למה הלחם מגיע בבוקר והבשר בערב? לחם הוא אוכל בסיסי שכולנו צריכים כדי לחיות. בני ישראל ביקשו אותו בצורה נכונה, ולכן ה' נותן להם אותו בבוקר, כשבחוץ מואר ויש להם שפע של זמן לאסוף ולהכין אותו בנחת. לעומת זאת, את הבשר הם ביקשו מתוך תאווה, כי הרי היו להם הרבה כבשים ופרות משלהם. בגלל שהם ביקשו את הבשר בצורה פחות יפה, ה' נותן להם אותו בערב, בחושך, כשקשה יותר לטרוח ולהכין את האוכל.
אם נשים לב, משה אומר שהם יקבלו בשר לֶאֱכֹל, אבל על הלחם הוא אומר שהם יקבלו אותו לִשְׂבֹּעַ. משה מלמד אותנו כאן דרך ארץ: לחם הוא האוכל שבאמת משביע את הגוף. לעומת זאת, בשר לא צריך לאכול עד שמתפוצצים, אלא רק קצת כדי להשקיט את הרעב, ועדיף לאכול אותו בערב כדי שהגוף יוכל לנוח אחר כך.
בסוף דבריו, משה מראה לנו עד כמה הוא עניו. הוא אומר לעם: וְנַחְנוּ מָה? כלומר, מי אנחנו בכלל? הוא מסביר להם שאין לו ולאהרן שום כוח משל עצמם, והם רק השליחים של ה'. לכן, הוא מזהיר אותם: לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל ה'. משה מלמד אותנו כלל חשוב: כשמישהו מתלונן וכועס על המנהיג או על המורה שלו, זה בעצם כאילו הוא מתלונן על ה' בעצמו, כי ה' הוא זה שמשגיח עלינו ודואג לנו להכל.