קרה לכם פעם שהייתם כל כך רעבים, עד שהתחלתם לכעוס על מי שקרוב אליכם? בני ישראל נמצאים בלב המדבר השומם, הם רעבים מאוד ומודאגים. מתוך פחד, הם מתחילים להתלונן ומאשימים את משה ואהרן שהם אלו שהוציאו אותם ממצרים רק כדי להביא אותם למקום שאין בו אוכל. אבל משה ואהרן לא כועסים עליהם בחזרה. במקום זאת, הם מבטיחים להם נס כפול שיקרה ממש בקרוב.
הם אומרים לעם שכבר בעֶרֶב הם יראו נס. הנס הזה נועד להוכיח להם בצורה ברורה שה׳ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, ולא משה ואהרן שהחליטו על כך בעצמם. ה׳ מחלק את האוכל לשני זמנים שונים בכוונה: בערב הוא ייתן להם בשר, ובבוקר הוא יוריד להם לחם מהשמיים. ולמה דווקא בסדר הזה? הלחם הוא אוכל בסיסי שבאמת צריכים כדי לחיות, ולכן ה׳ נותן אותו בבוקר, באור, ממש כמו פנים מאירות ושמחות. לעומת זאת, הבקשה לבשר הגיעה מתוך רצון למותרות ולמשהו טעים, ולכן הוא ניתן בערב, בחושך. בנוסף, כשמלך נותן קודם כל מתנה מיוחדת כמו בשר, זה מוכיח לעם שאין להם מה לדאוג ושהאוכל הבסיסי כבר מוכן עבורם. ה׳ רצה ללמד את בני ישראל הרגלים חדשים וטובים: במקום לאכול בלי סדר ובלי גבול כמו שהיו רגילים כשהיו עבדים במצרים, הוא מלמד אותם לאכול בזמנים מסודרים. כך הם יוכלו להתקדם, לעסוק בדברים רוחניים וחשובים יותר, ולהפוך לעם המיוחד של ה׳.