קרה לכם פעם שהייתם כל כך רעבים או עייפים, עד שפתאום הכל נראה לכם פשוט נורא? כשבני ישראל היו במדבר ולא היה להם מה לאכול, הם הרגישו מצוקה גדולה מאוד. מתוך הקושי הגדול, הם באו בטענות למשה ולאהרון. הם אמרו להם מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ, כלומר הביעו משאלה ואמרו "הלוואי שהיינו מתים". הם הוסיפו שהם היו מעדיפים למות בְּיַד ה', שזה אומר מוות טבעי ורגיל כשאדם מזדקן, העיקר לא לסבול מרעב קשה במדבר.
מתוך הכעס, הם התחילו להיזכר בעבר ואמרו בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע. האם באמת היה להם כל כך נהדר במצרים? הרי הם היו עבדים ועבדו בפרך! אבל לפעמים, כשקשה לנו בהווה, אנחנו נוטים לשכוח את הצרות שהיו לנו פעם ולדמיין שהעבר היה פשוט מושלם. הם נזכרו איך כביכול ישבו לאכול בשר חם וטרי ישר מהסיר יחד עם לחם משביע.
בסוף התלונה שלהם, הם האשימו ישירות את משה ואהרון ואמרו להם כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ. בני ישראל ידעו מצוין שמי שהוציא אותם ממצרים הוא ה', אז למה הם האשימו את משה ואהרון? הם פשוט התביישו בחוסר האמונה שלהם, והיה להם הרבה יותר קל לכסות על הבושה ולהפנות את האשמה אל המנהיגים שלהם.