תארו לעצמכם שאתם מקבלים אוכל טעים ומיוחד, ויש רק כלל אחד שאתם צריכים לזכור: לא להשאיר ממנו שום דבר ליום הבא. האם הייתם מצליחים להתאפק? משה אמר לבני ישראל לא להשאיר את המן לבוקר, אבל היו אֲנָשִׁים שלא הקשיבו לו. אותם אנשים פשוט דאגו מה יקרה מחר, ולא סמכו על ה' שיוריד להם אוכל חדש וטרי. ומה קרה למן שהם ניסו לשמור באוהל? הוא התקלקל לגמרי. הפסוק מספר שקודם כל וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, כלומר המן התמלא בתולעים, ורק אחר כך וַיִּבְאַשׁ, כלומר התחיל להסריח. אולי תשאלו את עצמכם למה קודם הגיעו התולעים ורק אז הריח הרע? בדרך כלל אוכל קודם מסריח. אבל המן היה לחם מתוק וטהור מהשמיים, ולכן הוא לא מסריח באופן טבעי. ה' עשה נס והביא את התולעים קודם, כדי שבבוקר כולם יראו את מה שהם ניסו להסתיר. כשמשה גילה את זה, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה. משה מאוד כעס והתאכזב, כי במקום לסמוך על ה' בלב שלם, הם לקחו מתנה כל כך מיוחדת וגרמו לה להיהרס.
שמות, פרק ט״ז, פסוק כ׳
פרשת בשלח
וְלֹא־שָׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.