יצא לכם פעם לשמור מזכרת מטיול מיוחד כדי לא לשכוח את החוויות המדהימות שהיו לכם שם? זה בדיוק מה שמשה מבקש מאהרן לעשות עם המן. משה אומר לאהרן לקחת צִנְצֶנֶת, שזו צלוחית מיוחדת שעשויה מחרס, כי כלי חרס שומרים היטב על דברים טריים לאורך זמן. המילה הזו מזכירה את המילה "צינה", כלומר קור, כי הכלי הזה שמר על המן קריר כדי שלא יימס בחום השמש.
בתוך הכלי הזה קרה נס מדהים. בדרך כלל, מן שהשאירו ליום המחרת היה נרקב או נמס, אבל המן שבתוך הצנצנת נשאר טרי ושלם לתמיד ולא התקלקל לעולם. משה מבקש להניח את הכלי לִפְנֵי ה', כלומר לשמור אותו במקום הכי קדוש שיש, ממש בתוך אוהל מועד ליד ארון הברית.
המטרה של שמירת המן היא להיות לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, כדי שגם הילדים והנכדים בעתיד יוכלו לראות את הנס הגדול. הצנצנת הזו נשארה כהוכחה לכך שכשם ש-ה' דאג להאכיל את בני ישראל במדבר בקלות וללא מאמץ, כך הוא תמיד ידאג ויעזור למי שמשקיע את זמנו בלימוד תורה.