שמות, פרק ט״ז, פסוק ט״ז

הוראת ה' לאיסוף המן דורשת מהאדם ללקט אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ, כלומר רק את הכמות הנדרשת לקיומו היומיומי, כדי למנוע אגירה ותחרות המעידות על חוסר ביטחון. למרות הנחיה זו נקבעה מידה אחידה של עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, שהיא מידת נפח המספיקה לשתי סעודות לכל ראש, ויש המסבירים כי התרחש נס שבו כמות המן שנאספה השתוותה בדיוק למידה זו ללא קשר לאיסוף בפועל. החובה לדאוג למִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם מוטלת על אב המשפחה, הנדרש לאסוף מזון עבור כל התלויים בו. ההנחיה אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאׇהֳלוֹ תִּקָּחוּ מכוונת בראש ובראשונה לאישה, ונועדה לשמור על כבודה וצניעותה פנימה כדי שלא תצטרך לצאת אל השדה וללקט בעצמה.