בני ישראל ליקטו את המן בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בהשכמה קבועה לפני זריחת השמש או בשעות הבוקר הראשונות, כדי להרגילם לזריזות בטרם יכסו הרוחות את המזון בעפר. האיסוף נעשה במידה מדויקת, אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ, בהתאם לצורכי המשפחה ובמטרה למנוע אגירת עודפים. בשעות המאוחרות יותר, כאשר התחזק החום על הארץ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, המן שנותר על פני השדה וְנָמָס והותך. בניגוד למן שהתמוסס בחוץ כדי ללמד את העם שאין תוחלת באגירת רכוש, המן שהובא לאוהלים שינה את טבעו באורח נס, הפך למוצק ונשאר עמיד גם בבישול ואפייה.
שמות, פרק ט״ז, פסוק כ״א
פרשת בשלח
וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אׇכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.