בני ישראל שמרו את עודף המן מיום השישי לקראת שבת, וכך ויניחו אתו עד הבקר כשהוא נותר טרי ונקי. בניגוד לימי החול שבהם המן נסרח, הפעם הוא זכה להגנה מיוחדת משום שהמעשה קוים מתוך משמעת למצוות ה', בדיוק כאשר צוה משה. הכתוב מפרט שהמזון ולא הבאיש, כלומר לא העלה צחנה, ומוסיף כי ורמה לא היתה בו. אזכור הרמה, שהיא יצור זעיר הנמשך למזון מתוק לעיתים אף לפני שלב ההבאשה, בא להדגיש ששום מזיק לא פגע בו כלל. היעדר הריקבון רומז גם למנוחת המתים בשבת ולשלמות גופו של משה לאחר מותו, שניצלו אף הם משליטת הרמה.
שמות, פרק ט״ז, פסוק כ״ד
פרשת בשלח
וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה בּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.