משה מרגיע את חששות העם ומצווה עליהם אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כדי להבהיר שהמן שנותר מאתמול מותר באכילה ואין צורך לחסוך בו מתוך פחד. בכך הוא הופך את עונג הגוף למצווה רוחנית, כאשר חזרת המילה הַיּוֹם שלוש פעמים מלמדת על החובה לאכול שלוש סעודות בשבת. בתגובה למחשבתם שמן גולמי ימשיך לרדת גם במנוחתם, משה מסביר כִּי־שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה, כלומר כשם שה' שבת בבריאת העולם כך הוא אינו מוריד מן ביום זה. לבסוף, כדי להבטיח שהמן לא פסק לחלוטין, הוא מדגיש כי רק הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה, אך מחר הוא ישוב לרדת כרגיל, בעוד שביום השבת הברכה כולה מרוכזת בתוך הבית.
שמות, פרק ט״ז, פסוק כ״ה
פרשת בשלח
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהֹוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.