השגחת ה' שליוותה את ישראל במדבר התבטאה בנס רציף ויומיומי שבו אָכְלוּ אֶת הַמָּן במשך תקופה של דור שלם, המוגדרת כאַרְבָּעִים שָׁנָה, כדי לנתקם מעיסוק חומרי ולאפשר להם להפנים את התורה. הכתוב מתאר את התקדמותם הגיאוגרפית מן המדבר עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, היא האזור המיושב שבעבר הירדן המזרחי, ומשם הלאה עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן, סמוך לחציית הירדן אל הגבול המערבי. הכפילות בפסוק מלמדת על שינוי באופי התזונה: בחיי משה ירד המן מדי יום, ואילו לאחר פטירתו פסק מלרדת, אך באורח נס השתמר בכליהם ללא ריקבון, והם אֶת הַמָּן אָכְלוּ מתוך המאגרים עד לזמן שבו החלו לאכול מתבואת הארץ. מניין השנים המדויק הושלם למרות שהמן החל לרדת מעט מאוחר יותר, שכן גם הבצק שהוציאו ממצרים קיבל פלאית טעם של מן, וכך זכו ישראל לתזונה קבועה וחסד מתמשך עד כניסתם לארץ.
שמות, פרק ט״ז, פסוק ל״ה
פרשת בשלח
וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.