שמות, פרק ט״ז, פסוק ל״ד

הנחת צנצנת המן מהווה זיכרון עולם להשגחה הניסית במדבר, באירוע שהתרחש בפועל לאחר הקמת המשכן אך שובץ כאן כדי להשלים את פרשת המן. כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶל מֹשֶׁה, פעל אַהֲרֹן בדיוק על פי הציווי שניתן בעבור שניהם, וַיַּנִּיחֵהוּ בקודש הקודשים לִפְנֵי הָעֵדֻת, כלומר לפני ארון הברית המכיל את לוחות העדות, אף שיש הסבורים שטרם הקמת המשכן הונח המן לפני במת הקורבנות. חזרת הכתוב על המילה לְמִשְׁמָרֶת מדגישה את חשיבות שימור המן כעדות לחסדי ה', בדומה ללוחות עצמם. מיקום המן בסמוך לארון קושר בין הזנה גשמית לברית רוחנית, ומלמד שזכות התורה היא המעניקה פרנסה על-טבעית ומאפשרת להתפנות ללימודה.