לאחר סירוב ראשוני לשמור את מצוות ה' בעניין ירידת המן, חל מפנה ורובם המוחלט של בני ישראל, המודגשים במילה הָעָם, מקבלים על עצמם את ההוראה. הם החליטו לשבות ממלאכה מתוך שמחה ורצון לזכות בהגנה, בשלום אלוהי ובהבטחות רוחניות והיסטוריות שהוענקו להם בזכות המצווה. הכתוב מציין כי וַיִּשְׁבְּתוּ מליקוט המן בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי, בדומה לשביתת ה' בבריאת העולם. מנוחה זו אינה אירוע חד פעמי, אלא מצביעה על קבלה של המצווה לדורות. מאותו יום הפנימו ההמונים את הציווי, ואיש לא חילל עוד את השבת במדבר למעט המקרה החריג של המקושש בעצים.
שמות, פרק ט״ז, פסוק ל׳
פרשת בשלח
וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.