שמות, פרק ט״ז, פסוק ה׳

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי של השבוע, בני ישראל נדרשים לאסוף את המן ולדאוג כי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ אל אוהליהם לקראת השבת. הכנה זו דורשת לבשל, לאפות ולייעד את המזון מבעוד יום כדי להימנע ממלאכה בשבת, והיא מחנכת את העם לביטחון בהשגחת ה'. בזכות שביתה זו מובטח להם כי וְהָיָה מִשְׁנֶה, כלומר תהיה בידם כמות כפולה של מזון שתספיק גם ליום שישי וגם לשבת, פי שניים עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם בשאר ימי החול. כפילות זו נוצרה בכך שהעם אסף מראש שפע גדול יותר שהמטיר ה', או בדרך נס שבה המנה הרגילה שאספו הכפילה את עצמה כשהגיעו לביתם. דרך הבטחת המזון מראש, ה' מוכיח כי מפתח הפרנסה בידו ומאפשר לאדם לשבות ממלאכתו ברוגע.