תארו לעצמכם מצב שבו הרבה אנשים עושים משהו לא טוב ביחד. איך יודעים מי באמת אחראי ומה קורה לכל אחד? אחרי חטא העגל, נשארו עדיין אנשים בעם שהיו צריכים לקבל עונש על מה שעשו. ה' מביא עליהם מחלה, והמילה ויגף מתארת מכה פתאומית שבאה עליהם.
מי היו האנשים האלה? אלו היו אנשים שעבדו לעגל ואנשים אחרים ראו אותם, אבל אף אחד לא הספיק להזהיר אותם שזה אסור. אולי תשאלו, למה בכלל צריך שאנשים יראו אותם, הרי ה' רואה הכול ויודע הכול? התשובה היא שכאשר אדם חולה, אנשים מסביב יכולים לחשוב שזה סתם מקרה טבעי. אבל בגלל שהיו אנשים שראו אותם חוטאים, כולם הבינו מיד שהם נענשו בגלל חטא העגל ולא במקרה. התורה לא מספרת לנו בדיוק כמה אנשים נפגעו במכה הזו, כי זה קרה לאט לאט, או פשוט כי התורה בחרה לא לספור אותם.
אבל יש כאן משהו מעניין מאוד. התורה כותבת שהעם נענש עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. רגע, מי באמת עשה את העגל, העם או אהרן? התשובה היא שאהרן עשה רק את הפעולה של היצירה עצמה, אבל העם הוא זה שדרש את זה, הביא את הזהב והפך את העגל לעבודה זרה. אהרן התכוון רק לעשות משהו שיעזור לעם להתקרב לה', אבל העם השתמש בזה למטרה לא טובה. העם אשם אפילו יותר, בגלל שהם לחצו על אהרן וגרמו לאדם כל כך קדוש וגדול להיות קשור למעשה כזה, ולכן התורה מטילה את האחריות על העם ואומרת שהם אלו שבאמת עשו את העגל.