תחשבו על רגע שבו השלמתם עם חבר אחרי מריבה גדולה. למרות שהשלמתם, לפעמים לוקח קצת זמן עד שהכל חוזר להיות בדיוק כמו פעם. זה בערך מה שקרה לעם ישראל אחרי חטא העגל. משה התפלל וה' הסכים לסלוח ולא להשמיד את העם, אבל הקשר המיוחד ביניהם השתנה.
ה' אומר למשה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם, כלומר, תחזור לתפקיד שלך ותוביל אותם. שימו לב שה' קורא להם רק "העם", ולא "העם שלי", כי הוא עדיין מרגיש קצת מרוחק מהם בגלל מה שעשו. משה צריך להוביל אותם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ. המילה לָךְ פירושה אֵלֶיךָ. ה' מתכוון לארץ כנען המובטחת, אבל הוא אפילו לא מזכיר את השם שלה. הוא בעצם אומר שהוא מקיים את ההבטחה שלו רק לכבודו של משה.
ה' ממשיך ואומר הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ. זה אולי נשמע כמו בשורה טובה, אבל זה בעצם אומר שה' כבר לא יוביל אותם בעצמו כמו קודם, אלא ישלח מלאך שילווה אותם. בגלל החטא, הם איבדו את הזכות שה' יהיה ממש קרוב אליהם.
למרות שה' סלח להם באותו רגע, החטא לא נמחק לגמרי. ה' אומר וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם. הכוונה היא שאם בעתיד בני ישראל יחטאו שוב, ה' יצרף לעונש שלהם גם חלק קטן מחטא העגל. אתם בטח שואלים את עצמכם למה להעניש אותם בעתיד, הרי מי שחטא כבר נענש? התשובה היא שגם שאר העם לא היה לגמרי בסדר. חלקם תרמו זהב, וחלקם פשוט עמדו מהצד ולא ניסו לעצור את החוטאים. כשרואים משהו לא טוב ולא עושים כלום, זה מראה על חוסר אכפתיות. לכן, ה' מחלק את העונש על חטא העגל לחלקים קטנים מאוד לאורך ההיסטוריה.