תארו לעצמכם מצב שבו חבר עשה משהו אסור, וחבר אחר מגיע ואומר: "אני מוכן לקבל את העונש במקומו". זה אולי נשמע כמו מעשה אמיץ של חברות, אבל האם זה באמת צודק? זה בדיוק מה שמשה רבנו ניסה לעשות אחרי חטא העגל. הוא ביקש מ-ה' לקחת את האשמה על עצמו כדי להציל את העם. אך ה' מלמד אותו ואותנו כלל חשוב מאוד על צדק. ה' מסביר למשה שאי אפשר להעניש אדם שלא עשה שום דבר רע, ולכן הוא מסרב לחלוטין לפגוע במשה. ה' קובע שרק מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי – כלומר, רק מי שבאמת בחר לעשות את המעשה הרע, הוא זה שצריך לקחת אחריות על מעשיו. אי אפשר להעביר עונש מאדם לאדם, וכל אחד אחראי אך ורק לבחירות שלו. לכן, ה' אומר על החוטא אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי, שפירושו שרק מי שחטא יוסר מספר החיים. למרות זאת, האכפתיות של משה והתפילה שלו לא היו לחינם. בזכותו, ה' ביטל את העונש שהיה עלול לפגוע בכולם מיד, והסכים שרק מי שבאמת היה אשם יישא בתוצאות, בעוד שאר העם שניצל ימשיך הלאה.
שמות, פרק ל״ב, פסוק ל״ג
פרשת כי תשא
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.