יצא לכם פעם לנסות להביט באור כל כך חזק ומסנוור, עד שפשוט הייתם חייבים להסיט את המבט כי העיניים שלכם לא יכלו להכיל אותו? הנביא יחזקאל זוכה למראה מדהים ורואה דמות פלאית יושבת על כיסא. המראה הזה כל כך עוצמתי, שיחזקאל מחלק אותו לשני חלקים כדי שנוכל לנסות להבין אותו.
כשהוא מסתכל על החצי העליון, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה, הוא מתאר משהו שקשה מאוד להסביר. זהו החלק שמסמל את הגדולה של ה' שאנחנו בכלל לא יכולים להבין. יחזקאל רואה שם צבע של אש נקייה ובהירה מאוד שנקראת כְּעֵין חַשְׁמַל. המילה הזו מורכבת משתי מילים: חש, שזה לשתוק, ומל, שזה לדבר. המסר כאן הוא שמול הגדולה העצומה של ה', הדבר הכי נכון לעשות הוא פשוט לשתוק ולא לנסות לחקור דברים שגדולים עלינו. מסביב לאותו אור בהיר יש כְּמַרְאֵה־אֵשׁ בֵּית־לָהּ סָבִיב. זו אש שמקיפה ושומרת על האור הפנימי, ממש כמו שקירות של בית מקיפים ושומרים על מי שנמצא בפנים.
אבל אז יחזקאל מסתכל על החלק התחתון, וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה. החלק הזה מסמל את המעשים של ה' בעולם שלנו, ואותם אנחנו כבר יכולים להבין קצת יותר. לכן כאן כבר לא מופיעה המילה חשמל שמבקשת מאיתנו לשתוק. בחלק הזה יחזקאל רואה כְּמַרְאֵה־אֵשׁ, שמסמלת את הכוח שיורד לעולם. מיד יחד איתה מופיע וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב. נגה הוא אור מאיר וזורח, והוא בא ללמד אותנו שכל מה שה' עושה בעולם נועד בסופו של דבר להאיר לנו, לרחם עלינו ולהשפיע עלינו רק טוב.