יצא לכם פעם לנסות להסביר משהו חשוב לחברים בלי להשתמש במילים, אלא ממש להציג להם את זה כמו בהצגה? ה׳ מבקש מהנביא יחזקאל לעשות בדיוק את זה. הוא צריך להציג לעם ישראל משהו שקשה לשמוע, ולכן הוא עושה זאת במעשים. יחזקאל מתבקש לארוז את החפצים שלו ולקחת אותם עַל כָּתֵף תִּשָּׂא, כלומר לשאת את התיקים והציוד על הגב. את היציאה הזו לדרך הוא צריך לעשות בָּעֲלָטָה, שזה אומר בחושך מוחלט, בלי להדליק אפילו נר קטן, ממש כמו אנשים שצריכים לעזוב את הבית שלהם מהר.
ה׳ גם אומר לו פָּנֶיךָ תְכַסֶּה. למה שמישהו יכסה את הפנים שלו כשהוא הולך? כשאדם נאלץ לעזוב את הארץ שלו, הוא מרגיש בושה גדולה ועצב, והוא מתבייש שאנשים אחרים יראו אותו. בגלל שהפנים שלו מכוסות, וְלֹא תִרְאֶה אֶת הָאָרֶץ, הוא לא יכול לראות את האדמה, וזה מסמל את העצב העמוק על כך שהוא עוזב את המולדת.
כל המעשה הזה נועד להיות סימן לעם ישראל, כמו שה׳ מסביר ליחזקאל: כִּי מוֹפֵת נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל. המילה מופת פירושה דוגמה או סימן. יחזקאל מראה לעם במעשים שלו בדיוק מה עלול לקרות להם בעתיד, כדי שהם יראו, יבינו ויחשבו על הדרך שבה הם מתנהגים.