יצא לכם פעם לתהות למה שני אנשים מתנהגים לא יפה, אבל אחד מהם מקבל עונש לפני השני? זה בדיוק מה שאפשר היה לשאול על ירושלים. בנבואות הקודמות למדנו שמלך בבל הגיע לצומת דרכים, וה' כיוון אותו לתקוף את ירושלים ולא את העם של בני עמון. השאלה הטבעית שעולה היא האם בני עמון היו טובים יותר מעם ישראל ולכן ניצלו? כדי לענות על כך, נאמר וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. ה' פונה אל הנביא יחזקאל בנבואה חדשה שמסבירה בדיוק למה ירושלים נבחרה להיענש ראשונה.
ה' חושף בפני יחזקאל שההתנהגות של תושבי העיר הייתה קשה מאוד. הם לא רק עזבו את דרך ה', אלא בעיקר פגעו אחד בשני בצורה חמורה. במקום להתבייש במעשים הרעים שלהם, אנשים פגעו באחרים ממש בגלוי, באמצע הרחוב ולעיני כל. המנהיגים התנהגו באלימות, אנשים זלזלו בכבוד ההורים שלהם, הציקו לאנשים חלשים כמו יתומים, אלמנות ואנשים זרים, הפיצו רכילות מרושעת שגרמה לנזק עצום, ולא כיבדו את יום השבת. החברה כולה התקלקלה כל כך, עד שכבר לא נשארו בתוכה אפילו מעט אנשים צדיקים שיוכלו להגן על העיר ולהציל אותה מהחורבן שמתקרב.