כְּעַן, כלומר עתה, מוציא המלך הכרזה רשמית וגוזר שִׂימוּ טְּעֵם לְבַטָּלָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ, כדי לעצור את האנשים האלה, בני ישראל, ממלאכת בניין ירושלים. הצו קובע כי העיר לא תיבנה, וְקִרְיְתָא דָךְ לָא תִתְבְּנֵא, עד שיינתן צו חדש ורשות מפורשת מאת המלך עצמו, עַד־מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם. מאחורי הקפאת עבודות השיקום עומדת סיבה רוחנית, שכן הגזירה באה על העם משום שרפו מקיום המצוות. מכיוון שבפרס לא ניתן לבטל לחלוטין צו מלכותי קודם שהתיר את הבנייה, מדובר מבחינה משפטית בהוראת שעה בלבד המשהה את העבודות, ולא באיסור בנייה מוחלט וסופי.
עזרא, פרק ד׳, פסוק כ״א
כְּעַן֙ שִׂ֣ימוּ טְּעֵ֔ם לְבַטָּלָ֖א גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֑ךְ וְקִרְיְתָ֥א דָךְ֙ לָ֣א תִתְבְּנֵ֔א עַד־מִנִּ֖י טַעְמָ֥א יִתְּשָֽׂם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.