בסיום איגרתו, מלך פרס דורש מפקידיו ציות מוחלט ומזהיר אותם בחומרה לעצור מיד את בניית ירושלים. הוא מצווה עליהם וּזְהִירִין הֱוֹו, להישמר ולהקפיד על ביצוע הפקודה ללא פשרות, תוך אזהרה מפני שָׁלוּ, כלומר שלא יאפשרו את המשך הבנייה מתוך שגגה וטעות, ושלא יתרשלו ויתעכבו בביטול המלאכה. המלך מנמק את דחיפות הצו בחשש לְמָה יִשְׂגֵּא חֲבָלָא לְהַנְזָקַת מַלְכִין. הוא מתריע כי כל תקלה שתאפשר ליהודים להשלים את בניית העיר תעצים את מעשי המרד, ותסב נזק כבד שיסכן את מלכי מדי ופרס ואת שאר מלכויות הארץ.
עזרא, פרק ד׳, פסוק כ״ב
וּזְהִירִ֥ין הֱו֛וֹ שָׁל֖וּ לְמֶעְבַּ֣ד עַל־דְּנָ֑ה לְמָה֙ יִשְׂגֵּ֣א חֲבָלָ֔א לְהַנְזָקַ֖ת מַלְכִֽין׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.