קרה לכם פעם שמישהו שינה את הכללים של המשחק, ומיהר לעשות מהלך לפני שתספיקו להבין שזה לא הוגן? זה בערך מה שקרה ליהודים בירושלים. ברגע שהגיע מכתב רשמי מהמלך של האימפריה הפרסית, האויבים של היהודים קפצו על ההזדמנות. המילים אֱדַיִן מִן־דִּי אומרות שמיד אחרי שהמכתב הגיע, הם התחילו לפעול. המכתב הזה נקרא פַּרְשֶׁגֶן נִשְׁתְּוָנָא, שזה העתק של איגרת המלך. המילה הזו גם רומזת שזו הייתה איגרת של מלשינות, שבה האויבים שינו את האמת ועיוותו את הדברים. כשהמכתב קֱרִי קֳדָם, כלומר נקרא לפני המנהיגים של האויבים, הם עשו תרגיל ערמומי. המלך הפרסי בכלל לא אסר לבנות את בית המקדש, אלא רק את העיר ירושלים. אבל האויבים, שהיו אחראים על תרגום המכתב, ניצלו את התפקיד שלהם ופירשו אותו אחרת, כדי שייראה כאילו המלך אוסר גם את בניית המקדש. בגלל שהם ידעו שהם מרמים, הם אֲזַלוּ בִבְהִילוּ, כלומר הלכו בחיפזון ובמהירות עצומה, ממש כמו החיפזון שהיה ביציאת מצרים. הם מיהרו ללכת עַל־יְהוּדָיֵא, אל היהודים, כדי לעצור את הבנייה לפני שמישהו יגלה שהם שיקרו לגבי הפקודה האמיתית של המלך. כשהם הגיעו, הם וּבַטִּלוּ הִמּוֹ בְּאֶדְרָע וְחָיִל. המילה הִמּוֹ פירושה אותם, והכוונה היא שהם ביטלו והפסיקו את עבודת הבנייה של היהודים בכוח רב ובעזרת חיילים. התוכנית המהירה והכוחנית שלהם עבדה, ובניין המקדש אכן נעצר.
עזרא, פרק ד׳, פסוק כ״ג
אֱדַ֗יִן מִן־דִּ֞י פַּרְשֶׁ֤גֶן נִשְׁתְּוָנָא֙ דִּ֚י אַרְתַּחְשַׁ֣שְׂתְּא מַלְכָּ֔א קֱרִ֧י קֳדָם־רְח֛וּם וְשִׁמְשַׁ֥י סָפְרָ֖א וּכְנָוָתְה֑וֹן אֲזַ֨לוּ בִבְהִיל֤וּ לִירֽוּשְׁלֶם֙ עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א וּבַטִּ֥לוּ הִמּ֖וֹ בְּאֶדְרָ֥ע וְחָֽיִל׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.