עזרא, פרק ד׳, פסוק ד׳

Ezra 4:4Sefaria

וַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה (ומבלהים) [וּֽמְבַהֲלִ֥ים] אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת׃

לאחר שנדחתה הצעתם להשתתף בבניין המקדש, החלו עַם־הָאָרֶץ, הם הכותים צרי יהודה, במסע התנכלויות עקיף נגד שבי ציון משום שלא יכלו לצאת נגדם למלחמה גלויה. פעולתם הראשונה הייתה שהם מְרַפִּים יְדֵי עַם־יְהוּדָה על ידי יצירת חולשה, מורך ועצלות בלבבות כדי שיחדלו ממלאכתם. בהמשך החריפו האויבים את צעדיהם והיו וּמְבַהֲלִים אוֹתָם, כלומר מטילים עליהם אימה ופחד כדי למנוע מהם לִבְנוֹת. לעומת זאת, יש המסבירים כי בעוד האויבים החלישו את העם, פעולת ההבהלה מיוחסת דווקא להנהגה היהודית, אשר מיהרה ודחקה ביהודים להמשיך לִבְנוֹת בעל כורחם כתגובת נגד להפרעות האויב.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.