לאחר קבלת תרומה גדולה מהמלך שחלקה לא נוצל עבור הקורבנות, מתעורר הצורך להכריע כיצד לנהוג בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה, כלומר בשארית הכסף והזהב. המלך מעניק לעזרא ולמנהיגי העם אישור לפעול לפי שיקול דעתם ולהחליט וּמָה דִי עֲלָךְ וְעַל אֶחָךְ יֵיטַב, לעשות את מה שייראה טוב ונכון בעיני עזרא ובעיני אחיו ורעיו. עם זאת, הוא מגדיר יעד ברור לאופן השימוש בכסף ומנחה אותם לְמֶעְבַּד כִּרְעוּת אֱלָהֲכֹם תַּעַבְדוּן. משמעות הדבר היא שאת יתרת הכספים יש להקדיש לדבר מצווה ולמטרות ראויות העולות בקנה אחד עם רצון ה'.
עזרא, פרק ז׳, פסוק י״ח
וּמָ֣ה דִי֩ (עליך) [עֲלָ֨ךְ] וְעַל־[אֶחָ֜ךְ] (אחיך) יֵיטַ֗ב בִּשְׁאָ֛ר כַּסְפָּ֥א וְדַהֲבָ֖ה לְמֶעְבַּ֑ד כִּרְע֥וּת אֱלָהֲכֹ֖ם תַּעַבְדֽוּן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.