קרה לכם פעם שאיבדתם משהו יקר, אבל החלטתם לוותר עליו רק כדי לא להרגיש בושה מול כולם? חברו של יהודה חיפש וחיפש את האישה המסתורית כדי לתת לה את התשלום ולהחזיר את החפצים האישיים של יהודה, אך לא מצא אותה. בשלב הזה, יהודה מחליט לעצור את החיפושים. הוא אומר תִּקַּח לָהּ, כלומר, הוא מוותר על החפצים היקרים שהשאיר אצלה, ומסכים שהיא פשוט תשמור אותם לעצמה ושהם יהיו שלה.
למה שיהודה יוותר על דברים כל כך חשובים? הוא מסביר זאת במילים פֶּן נִהְיֶה לָבוּז. יהודה חושש שאם הם ימשיכו לשאול אנשים ולחפש את האישה, הסוד שלו יתגלה. הוא מתבייש בפגישה הסודית שהייתה לו איתה, ומעדיף להפסיד את הרכוש שלו מאשר שכולם ידעו על כך ויצחקו עליו ועל חברו. מכאן אנחנו לומדים עצה חכמה לחיים: לפעמים עדיף לאדם לשתוק ולוותר על כסף או רכוש, רק כדי לא להגיע למצב של בושה.
יהודה מוסיף ואומר לחברו הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה, וְאַתָּה לֹא מְצָאתָהּ. הוא בעצם מצדיק את עצמו ואומר: אני את שלי עשיתי. הבטחתי לשלם, שלחתי את התשלום כפי שסיכמנו, ולא שיקרתי. אם לא מצאת אותה, אין לי מה לעשות יותר.
אבל יש כאן גם רמז למשהו עמוק יותר. מדוע מוזכר דווקא הַגְּדִי? ה' מסובב את הדברים כך שיהודה יחווה בדיוק את מה שעשה לאחרים, מידה כנגד מידה. בעבר, יהודה רימה את אביו יעקב כשטבל את כותונת יוסף בדם של גדי עיזים. עכשיו, האישה מרמה את יהודה, וגם בסיפור הזה מעורב גדי עיזים.