כשאתם מחפשים חבר טוב, על מה אתם מסתכלים? על כמה שהוא מפורסם, או על הלב הטוב שלו? כשיהודה חיפש כלה לבן שלו, המילים וַיִּקַּח יְהוּדָה מלמדות אותנו שהוא לא השאיר את המשימה לאחרים. הוא הלך בעצמו לחפש, כי היה לו חשוב מאוד למצוא אישה טובה וראויה כדי להמשיך ולהגדיל את המשפחה שלו. לכן הוא דאג לחתן את בְּכוֹרוֹ, בנו הגדול שקראו לו ער.
התורה מספרת לנו על הכלה רק פרט אחד: וּשְׁמָהּ תָּמָר. למה לא מספרים לנו מי היו ההורים שלה או מאיזו משפחה היא באה? קודם כל, כדי לרמוז לנו שהיא לא הייתה מהאנשים שגרו שם בכנען, אלא ממשפחה מיוחדת שהגיעה מצאצאי שם בן נח. אבל יש כאן עוד מסר חשוב: התורה מזכירה רק את שמה כדי להראות שיהודה בחר בה בזכות המעשים הטובים שלה עצמה, ולא בגלל המשפחה המיוחסת שלה.
השם שלה, תמר, מזכיר את הפסוק "צדיק כתמר יפרח". תמר באמת הייתה צדקת גדולה ופעלה מתוך כוונה טהורה ולמען ה'. למרות שבהמשך הדרך המשפחה הזו עברה תקופות מורכבות וקשות, בזכות הלב הטהור של תמר והרצון החזק שלה להקים משפחה, היא זכתה לדבר עצום: היא הפכה להיות האימא של שושלת המלוכה של עם ישראל, המשפחה שממנה יגיעו המלכים שלנו.