קרה לכם פעם שהייתם צריכים לספר להורים שלכם בשורה לא משמחת וידעתם מראש שהם ממש לא יסכימו לבקשה שלכם? זה בדיוק מה שהרגישו האחים כשהם חזרו הביתה ממצרים. עכשיו, כשיהודה עומד מול שליט מצרים, הוא משחזר באוזניו את הרגע המותח ההוא. יהודה מספר שהם מיהרו לדווח ליעקב אביהם את כל מה שקרה. הם מסרו לו אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי, כלומר את הדרישה הקשוחה של השליט שאומרת שהם לא יוכלו לחזור אליו בלי להביא איתם את בנימין, האח הקטן. למרות שהאחים הסבירו ליעקב בדיוק מה השליט אמר, יעקב סירב בתוקף לתת לבנימין ללכת. הוא כל כך דאג לו, שבאותו שלב הוא העדיף ששמעון יישאר בינתיים כלוא במצרים. יעקב קיווה שאולי בהמשך הם יצליחו לקנות קצת אוכל בלי להביא את בנימין, ורק כשהרעב הפך לכבד מאוד ולא נשארה להם שום ברירה אחרת, הוא הסכים בלב כבד לשלוח אותו איתם.
בראשית, פרק מ״ד, פסוק כ״ד
פרשת ויגש
וַֽיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.