בראשית, פרק מ״ד, פסוק כ״ג

תארו לעצמכם שאתם עומדים מול מנהיג רב עוצמה, והוא נותן לכם פקודה שפשוט אי אפשר להתווכח איתה. יהודה מזכיר ליוסף בדיוק את הרגע הזה. הוא מתאר איך יוסף הציב להם תנאי ברור ומוחלט, ולא הסכים לוותר גם כשהאחים ניסו להסביר לו את המצב בהיגיון. יוסף דרש אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם, כלומר שבנימין חייב לבוא איתם. הכוונה של יוסף לא הייתה לקחת את בנימין מהמשפחה שלו לתמיד, אלא רק שיתלווה אליהם לזמן קצר במצרים ואחר כך יחזור הביתה לאבא שלו, ולכן הם לא היו צריכים לחשוש שייפגע בדרך. יחד עם זאת, יוסף הוסיף אזהרה חמורה מאוד ואמר לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי. המשמעות של המילים האלה היא לא רק שהם לא יראו יותר את הפנים של השליט, אלא עונש קשה הרבה יותר: איסור מוחלט לחזור ולדרוך אי פעם במצרים.