קרה לכם פעם שמישהו האשים אתכם במשהו, והוא דיבר בצורה כל כך מתוחכמת שגרמה לכם להרגיש שאין לכם שום דרך להסביר את עצמכם? זה בדיוק מה שעושה משרתו של יוסף לאחים. הוא לא סתם אומר להם שהם גנבו, אלא משתמש במילים שנועדו להלחיץ אותם ולגרום להם להבין את חומרת המעשה.
בתחילת דבריו, המשרת אפילו לא מזכיר את המילה גביע. הוא פשוט אומר הֲלוֹא זֶה. הוא מדבר אליהם כאילו הם כבר יודעים בדיוק על איזה חפץ מדובר, כאילו ברור לגמרי שהם הגנבים ולכן אין בכלל צורך לומר את שם החפץ.
לאחר מכן, הוא מתאר את הכוס במילים אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ. המשרת מסביר להם שזו לא סתם גניבה רגילה. לקחת את הכוס האישית של השליט זו פגיעה קשה מאוד בכבודו, ויש על כך עונש כבד. בנוסף, הוא מראה להם כמה המעשה שלהם היה לא חכם. הרי זה כלי שהשליט משתמש בו בכל יום, ולכן היה עליהם להבין שהוא ישים לב מיד שהכוס חסרה.
המשרת ממשיך להפחיד אותם ואומר על יוסף וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ. הוא רוצה להסביר לאחים איך מכל האנשים הרבים שהיו בארמון, יוסף ידע לרדוף דווקא אחריהם. הוא אומר להם שהשליט משתמש בכוס הזו כדי לגלות נסתרות ולדעת בוודאות מי לקח אותה, ולכן אין להם שום דרך להסתיר את הגניבה.
בסוף דבריו, המשרת אומר להם הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, כלומר עשיתם מעשה רע וטיפשי. הוא כועס עליהם שהם התנהגו בכפיות טובה, ומסביר להם שגנב חכם לא לוקח חפץ יקר כל כך ששייך לאדם חזק, ושנמצא בשימוש תמידי. המשרת בעצם אומר להם: לא רק שגנבתם, אלא עשיתם את זה בצורה הכי גרועה וחסרת מחשבה שאפשר.