תארו לעצמכם שאתם מגלים פתאום משהו כל כך מפתיע ומלחיץ, שאתם פשוט לא יודעים מה לעשות. איך הייתם מגיבים? זה בדיוק מה שקרה לאחים כשגביע הכסף התגלה פתאום בשק של בנימין. האחים היו בהלם מוחלט. הם הרגישו חוסר אונים, פחדו מאוד ממה שיקרה עכשיו, ובעיקר דאגו שאבא שלהם ימות מרוב צער אם בנימין לא יחזור הביתה.
מתוך הזעזוע העמוק והעצבות, הפעולה הראשונה שלהם הייתה וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם. הם קרעו את הבגדים העליונים שלהם כדי לבטא את הכאב הגדול. המפרשים מסבירים שיש כאן משהו מעניין שנקרא "מידה כנגד מידה". בעבר, האחים גרמו לאבא שלהם יעקב לקרוע את בגדיו לחינם כשהביאו לו את כותונת יוסף הקרועה. לכן עכשיו, ה' גלגל שהם יקרעו את הבגדים שלהם לחינם, בגלל התוכנית של יוסף.
אחרי ההלם הראשון, האחים אוספים את עצמם ומתארגנים לחזור. המילה וַיַּעֲמֹס מתארת את הרמת המשאות הכבדים אל הבהמות. התורה מספרת שכל אחד עשה זאת לבד, אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ. למה התורה מדגישה שכל אחד הרים את השק שלו בעצמו ולא מספרת שהם עזרו אחד לשני? כדי ללמד אותנו על הכוח והגבורה של האחים. למרות המשבר הגדול שהם היו בו, הם היו כל כך חזקים שהם פשוט לא היו צריכים עזרה זה מזה כדי להרים את השקים הכבדים.
בסוף, האחים חוזרים למצרים, וכתוב וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה. מצרים הייתה אימפריה חזקה, ועיר הבירה שלה הייתה גדולה, מבוצרת ומאובטחת מאוד. אז למה התורה קוראת לה סתם "העיר"? הסיבה היא שהאחים היו כל כך אמיצים ונחושים להילחם כדי לשחרר את בנימין, שהם בכלל לא פחדו. מבחינתם, כשהם התכוננו למלחמה על אח שלהם, העיר העצומה והמפחידה הזו נחשבה בעיניהם לעיר קטנה ופשוטה לגמרי.