חשבתם פעם איך זה להרגיש שהכול מסתבך פתאום, בדיוק כשהייתם בטוחים שהכול כבר בסדר? זה בדיוק מה שקרה לאחים. הם היו בטוחים שהם בדרך הביתה, אבל אז נאלצו לחזור בבהלה. הכתוב מספר שוַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו. למה יהודה מוזכר ראשון? כי הוא זה שהבטיח לאבא שלו לקחת אחריות ולשמור על בנימין, ולכן הוא צעד בראש המחנה והשתדל יותר מכולם להציל אותו. שאר האחים חזרו איתו, כי באותם ימים, אם קבוצה של עשרה אנשים נתפסה ורק אחד נחשד בגניבה, כולם נחשבו שותפים ונאלצו לחזור ולהיעצר יחד.
כשהם מגיעים לבית של יוסף, כתוב וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם. המילים האלה מלמדות אותנו שיוסף חיכה להם בכוונה בתוך הבית. הוא היה יכול לצאת ולשפוט אותם בחוץ מול כל המצרים, אבל הוא היה אציל וטוב לב, ובחר להישאר בבית הפרטי שלו רק כדי לא לבייש את אחיו מול כולם. מרוב פחד, האחים וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה. זו לא הייתה סתם השתחוויה רגילה של כבוד למנהיג, אלא נפילה של אנשים מבוהלים שלא יודעים מה לעשות, ומתחננים לפני השליט שיעזור להם. ברגע הזה, כשכל עשרת האחים יחד עם בנימין משתחווים ליוסף, קורה דבר מדהים: סוגרים מעגל, והחלום המפורסם של יוסף, שבו אחד עשר כוכבים משתחווים לו, סוף סוף מתגשם במלואו.