בראשית, פרק מ״ד, פסוק י״ג

מתוך זעזוע עמוק, חוסר אונים וחרדה לחיי אביהם, האחים וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם, וקרעו את בגדיהם החיצוניים לאות צער וכעונש מאת ה' על שגרמו לאביהם לקרוע את בגדיו בעבר. למרות ההלם הם התעשתו והפגינו את גבורתם הפיזית, וכאשר וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־חֲמֹר֔וֹ, כל אחד מהם טען את השקים הכבדים על הבהמה בכוחות עצמו וללא כל עזרה. במקום להימלט ולהפקיר את בנימין לגורלו, רגשות האשמה על מה שעוללו ליוסף דחפו אותם באומץ להתייצב יחד מול השליט המצרי, ולכן וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה. מתוך זעמם ונכונותם להילחם על אחיהם הצעיר, עיר הבירה הגדולה והמאיימת נראתה בעיניהם חסרת חשיבות, כאילו הייתה עיירה קטנה.