בראשית, פרק מ״ד, פסוק ד׳

מיד כאשר האחים יָצְאוּ אֶת הָעִיר, כלומר מן העיר, ועדיין לֹא הִרְחִיקוּ ללכת, הורה יוסף למנשה בנו, הממונה על ביתו, קוּם וצא מיד למרדף. התזמון המהיר נועד להכניע את האחים הגיבורים בעוד אימת העיר מוטלת עליהם, למנוע מהם להספיק להתפלל תפילת הדרך, או כדי לחסוך מהם את הטורח שבחזרה מדרך ארוכה. ההוראה וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ התנתה את הדיבור בכך שיפנה אליהם פנים אל פנים רק לאחר שישיג אותם, כדי שלא לביישם בפומבי. ההאשמה לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה מדגישה כי גניבת גביע קסם המסגיר את מיקומו מידי השליט שהיטיב עמם, מעידה על רשעות טהורה. יתרה מכך, המעשה אילץ את מנהל הבית לנטוש את משמרתו, ובכך עיכב את חלוקת המזון וסיכן את חייהם של המונים רעבים.