בראשית, פרק מ״ד, פסוק ל״ג

יהודה מציע לשליט המצרי לקחת אותו לעבד במקום בנימין, בבקשו יֵֽשֶׁב־נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי. הוא מציג זאת כעסקה כדאית, שכן הוא חזק ומוכשר הרבה יותר לעבודת עבדות ולמלחמה מאשר אחיו. יהודה מוכן להקריב את חירותו משום שלקח על עצמו את האחריות, והוא מבקש למנוע את סבלו של אביו ולקיים את הבטחתו להשיב את בנימין. מתחת לפני השטח, יהודה רומז שאם השליט יסרב לקבל עבד מועיל יותר ויתעקש להחזיק במי שנחשד כגנב, הדבר יוכיח שזוהי עלילה מתוכננת מראש. נכונותו של יהודה להשתעבד מהווה גם תיקון מוסרי לכך שהציע בעבר למכור את יוסף, ובזכות הקרבה זו הוא מבקש שוְהַנַּעַר יַעַל עִם־אֶחָיו וישוב הביתה בשלום.