בדברי תחינתו לשליט מצרים, יהודה מצטט את אביו כדי להמחיש את הקשר הגורלי לבנימין. כאשר יעקב אומר אִשְׁתִּי, הוא מתכוון לרחל, האישה העיקרית שלקח מרצונו וללא מרמה, שאת שני בניה החשיב כבניו העיקריים. יעקב מזכיר כי רק שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי מאותה אישה כדי להציג את הטרגדיה המשפחתית כקל וחומר: אם הבן הראשון שיצא לדרכו מרצונו נטרף, פגיעה בבן השני שנלקח כעת בכוח למקום רחוק תוביל בהכרח למות האב מרוב צער. בנאומו זה יהודה אף משנה ומוסיף על דברי אביו המקוריים, במטרה להעביר לשליט את עוצמת החרדה של האב בטרם הסכים לשלוח את בנו.
בראשית, פרק מ״ד, פסוק כ״ז
פרשת ויגש
וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.