יצא לכם פעם לנסות להסביר למישהו עד כמה אדם מסוים יקר וחשוב לכם? זה בדיוק מה שיהודה עושה כשהוא עומד מול שליט מצרים. הוא מנסה לשכנע אותו לשחרר את בנימין, וכדי להראות עד כמה הקשר בין יעקב לבנימין הוא חזק, הוא חוזר על המילים הכואבות שאמר לו אבא שלו.
יהודה מספר שיעקב אמר לו: שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי. אבל רגע, זה קצת משונה, לא? הרי ליעקב היו עוד נשים ועוד הרבה ילדים, אז איך הוא יכול לומר משפט כזה ליד שאר הבנים שלו? ההסבר הוא שכאשר יעקב אומר אִשְׁתִּי, הוא מתכוון לרחל. רחל הייתה האישה האהובה והעיקרית שלו, זו שהוא באמת בחר להתחתן איתה מההתחלה. בגלל האהבה הגדולה אליה, יעקב הרגיש ששני הבנים שלה, יוסף ובנימין, הם הבנים המיוחדים והעיקריים שלו.
יהודה משתמש במילים האלה כדי להסביר לשליט למה אסור להשאיר את בנימין במצרים. הוא מתאר את הפחד הגדול של יעקב: מהאישה האהובה שלי נולדו לי רק שני בנים. הבן הראשון יצא מהבית ולצערנו קרה לו אסון. עכשיו, אם תיקחו ממני גם את הבן השני למקום כל כך רחוק, ועוד בכוח, הצער יהיה כל כך כבד שאני פשוט לא אעמוד בזה. כדי שהשליט יבין עד כמה הפחד של יעקב גדול, יהודה אפילו מוסיף קצת מילים משלו למה שיעקב אמר במקור, הכל כדי להמחיש את הדאגה העצומה של אבא שמפחד לאבד את התקווה האחרונה שלו.