תארו לעצמכם שאתם עומדים מול שליט חזק, ומנסים לשכנע אותו לשנות את דעתו כדי להציל את המשפחה שלכם. זה בדיוק מה שעושה יהודה כשהוא מגן על בנימין אחיו הצעיר. יהודה פונה ליוסף מהלב ומסביר לו עד כמה הקשר בין יעקב לבנימין הוא חזק ומיוחד. כשהוא אומר לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו, הוא לא מתכוון שבנימין לא מסוגל ללכת פיזית, אלא שפרידה כזו לתמיד היא פשוט מעשה לא נכון ולא צודק.
יהודה ממשיך ומזהיר שוְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת. כלומר, אם בנימין יישאר במצרים, אביו הזקן, יעקב, ימות מרוב צער, דאגה וגעגועים לבן שהוא כל כך אוהב. בנוסף לכך, יהודה טוען טענה מאוד הגיונית: הרי יעקב שמר על בנימין בבית מכל משמר, ויוסף הוא זה שהכריח אותם להביא את הנער למצרים. לכן, זה ממש לא הוגן שיעקב, שלא עשה שום דבר רע, ייענש ויסבול כל כך. יהודה בעצם אומר ליוסף: בגלל שאתה דרשת לראות את הנער, האחריות היא עליך, ולכן עליך לוותר על העונש ולתת לבנימין לחזור הביתה אל אבא שלו.