קרה לכם פעם שהבטחתם הבטחה כל כך חשובה, שידעתם שאתם פשוט חייבים לקיים אותה בכל מחיר? זה בדיוק מה שמרגיש יהודה כשהוא נעמד מול שליט מצרים. למרות שהוא לא האח הבכור, הוא לוקח פיקוד ומתחיל לדבר.
המילה כִּי שפותחת את דבריו, מסבירה למה דווקא הוא זה שמתווכח ונאבק. יהודה מסביר שהוא לקח על עצמו אחריות אישית ומוחלטת להחזיר את בנימין הביתה. יעקב הסכים לשלוח את בנימין רק בגלל ההבטחה הזו, ואם בנימין לא יחזור, יעקב עלול למות מרוב צער.
מעניין לראות שיהודה קורא לבנימין הַנַּעַר, למרות שבנימין כבר היה אדם מבוגר עם ילדים משלו. הוא משתמש במילה הזו כי הוא מרגיש כלפיו רחמים ורצון עצום להגן עליו, ממש כמו על ילד קטן ואהוב. בגלל הסכנה הגדולה לאבא שלו, יהודה מציע את עצמו להיות עבד במקום בנימין. הוא מסביר שהוא חזק יותר ויתאים יותר לעבודה קשה, ומבחינתו, להיות עבד כל חייו זה הרבה יותר טוב מאשר הכאב העצום של הפרת ההבטחה.
כדי להראות עד כמה ההבטחה הזו רצינית, יהודה אומר וְחָטָאתִי לְאָבִי כׇּל הַיָּמִים. הוא מתכוון שאם הוא יאכזב, זה יהיה חטא כבד שילווה אותו לנצח, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. המילה לְאָבִי רומזת כאן לשני אבות. אם הוא לא יחזיר את בנימין, הוא יחטא גם לאבא שלו יעקב, וגם לאבא שלו שבשמיים, ה'.
המסירות המוחלטת הזו של יהודה, שמוכן לוותר על החופש ועל העתיד שלו רק כדי להציל את אחיו ולשמור על אבא שלו, היא הרגע המרגש שיוביל ממש בקרוב לגילוי הסוד הגדול של יוסף.