חשבתם פעם איך אפשר לשכנע שליט חזק וקשוח לשנות את דעתו? יהודה עומד עכשיו מול שליט מצרים ומתחיל בנאום חכם מאוד. הוא בוחר לחזור על דברים שהשליט כבר יודע ומזכיר לו את פגישתם הקודמת, אבל יש לו סיבה טובה. יהודה מנסה לעורר את הרחמים של השליט על יעקב, אבא שלו הזקן. הוא מזכיר לשליט: אנחנו לא רצינו להביא את האח הקטן שלנו לכאן, אלא אתה הכרחת אותנו לעשות זאת בגלל הרעב. לכן, זה ממש לא צודק שתיקח אותו עכשיו להיות עבד, במיוחד כשזה יפגע כל כך באבא שלנו שלא עשה שום דבר רע.
תוך כדי הדברים, יהודה מזכיר שהשליט שאל אותם הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח. אולי תתפלאו, אבל אם נחזור אחורה ונקרא את המפגש הראשון שלהם, לא נראה שהשליט שאל את זה. איך זה יכול להיות? ההסבר הפשוט הוא שהשליט באמת שאל אותם על המשפחה כבר אז, אבל התורה פשוט קיצרה בסיפור הקודם ומגלה לנו את זה רק עכשיו.
יהודה בעצם רומז לשליט משהו נוסף. הוא מבקר אותו בעדינות ושואל: למה בכלל חקרת אותנו על המשפחה שלנו מההתחלה? אנשים לא נוהגים לשאול עוברים ושבים כל כך הרבה שאלות פרטיות. המילה לֵאמֹר מלמדת אותנו שזאת לא הייתה סתם התעניינות נחמדה, אלא חקירה נוקשה שהכריחה את האחים לענות ולספר את כל האמת בלי להסתיר שום פרט. אגב, יהודה מזכיר רק את השאלה על אָב אוֹ אָח ולא מזכיר אימא, כי יוסף ידע היטב שאימו כבר לא בחיים ולכן לא שאל עליה.