יהודה פותח את דבריו בחזרה על אירועי העבר ומזכיר כי אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לא מתוך התעניינות רגילה, אלא בחקירה נוקשה שכפתה עליהם לֵאמֹר את כל האמת. תחת מעטה הנימוס מסתתרת תוכחה מרומזת על כך שהחקירה הייתה עלילה, שהרי אין זה מקובל לחקור זרים אם הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח אלא אם כן מדובר בבירור לשם שידוכין. בין אם השליט שאל זאת במפורש במפגשם הראשון ובין אם האשמתם כמרגלים היא שאילצה אותם לחשוף את משפחתם, יהודה מדגיש שהבאת האח נכפתה עליהם. ההתמקדות באב ובאח בלבד נועדה לעורר את רחמי השליט, להרתיעו בידיעה שהאב עודנו בחיים, ולהמחיש כי אין זה צודק לשעבד את הנער לאחר שהשליט עצמו דרש את הבאתו.
בראשית, פרק מ״ד, פסוק י״ט
פרשת ויגש
אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.