בראשית, פרק מ״ד, פסוק ט׳

מתוך ביטחון מוחלט בחפותם, מציעים האחים עונש חמור בהרבה משורת הדין וקובעים כי האיש אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ הגביע, ייהרג בידי אחרים. כוונתם במילה וָמֵת היא לעונש מוות ממשי המוצדק בשל חומרת הגניבה מבית המלך, או לנוסחת שבועה שמשמעותה המעשית היא עבדות עולמית. אף על פי שרק אדם אחד עשוי להיות אשם, הם מוסיפים וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים, ומקבלים על עצמם עונש קולקטיבי מתוך בושה וכקנס על עצם התחברותם לגנב. הצהרה פזיזה זו, המהדהדת את שבועתו הטראגית של יעקב אביהם, מכשילה אותם לבסוף, וכאשר הגביע מתגלה אצל בנימין הם נסוגים מיד מהצעת עונש המוות.