הרגע של כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי כאשר וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ מהווה גזר דין מוות עבור יעקב. המילים וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ משמשות כהסבר מוסגר לאהבה ולתלות המוחלטת בין השניים, המבטיחות שהאב ימות מצער מיד כשיראה אותם מרחוק ללא בנו. דרך תיאור זה מטיל יהודה את האחריות המוסרית לאסון על יוסף ועל האחים. במקביל, הקשר ההדוק מוכיח את חפותו של בנימין, שכן נפש צדיק אינה נדבקת בחוטא, או לחלופין מבהיר שגם אם פעל מתוך איוולת נעורים עליו לשוב לחינוך אצל אביו.
בראשית, פרק מ״ד, פסוק ל׳
פרשת ויגש
וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.