אחי יוסף עוזבים את מצרים כאשר הַבֹּקֶר אוֹר, כלומר מיד כשהאיר השחר, שכן יציאה לדרך באור היום מספקת הגנה מפני סכנות הלילה. יוסף המתין לבוקר כדי לא לסכן את משרתו שירדוף אחריהם בחשכה, אך דאג להוציאם מיד בטרם תפוג השפעת היין ששתו עמו, ולכן מודגש כי הָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ בידי יוסף או בליווי מכובד של אנשיו, מבלי שיהיה להם יישוב הדעת לבדוק את שקיהם. כך הם יצאו לשלום הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם, כשהם טעונים ברכושם וזוכים לעזרה במשאם הכבד, אך חסרי מודעות למלכודת שהוטמנה להם ולמידת הדין שעתידה לאלץ אותם לשוב מיד על עקבותיהם.
בראשית, פרק מ״ד, פסוק ג׳
פרשת מקץ
הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.