יהוא יוזם מהלך מחושב כדי להכחיד את עבודת הבעל מישראל. הוא מארגן אספה המונית תחת מסווה של טקס דתי חסר תקדים, ומושך את כל נביאי הבעל, עובדיו וכוהניו למקום אחד ומסוגר.
כדי להבטיח נוכחות מלאה, יהוא דורש איש אל יפקד, כלומר, שלא יחסר ולו אדם אחד וכולם מחויבים להיות נוכחים במקום [מצודת ציון, רלב"ג, שטיינזלץ]. הוא מנמק את הכינוס באומרו כי יש זבח גדול לי לבעל, שמשמעותו כי בכוונתו לערוך קורבן שיהיה מוקדש כולו לעבודה זרה זו [מצודת דוד]. כדי לוודא שאיש מנאמני הבעל לא ייעדר מן האירוע, הוא מציב איום ברור לפיו כל מי שלא יגיע למעמד יוצא להורג.
הכתוב חושף מיד את מניעיו האמיתיים של יהוא ומציין כהערת אגב כי ויהוא עשה בעקבה. הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה היא פעולה שנעשית במרמה ובערמומיות [רש"י, רלב"ג, שטיינזלץ]. חלק מהמפרשים מציינים כי המונח מתפרש גם כפעולה שנעשית בחוכמה, בדומה לשימוש בשורש זה במילה המקראית "ויעקבני" [רד"ק, מצודת ציון]. מבחינה דקדוקית ומסורת הקריאה, המילה בעקבה נהגית כאשר האות עי"ן מנוקדת בקמץ חטוף, הבי"ת דגושה והה"א בסופה רפה [מנחת שי].
מטרת העורמה הייתה לגרום לכלל עובדי הבעל להתקבץ יחד מרצונם [מצודת דוד] למען השמדתם. הכרזה זו היא למעשה תחילתה של תוכנית פעולה רחבה ומדוקדקת. יהוא מציג עצמו כחפץ בעבודת הבעל כדי לזהות בוודאות מי הם העובדים האמיתיים. מהלך זה סולל את הדרך לשלבים הבאים בתוכניתו, הכוללים את הבדלת עובדי הבעל מעובדי ה' באמצעות הלבשתם בבגדים מיוחדים, הצבת שומרים חמושים מבחוץ שיוודאו כי איש לא יימלט, ולבסוף טבח מוחלט של כל הנוכחים, עקירת המצבות והפיכת בית הבעל למקום של ביזיון וטומאה [אברבנאל].