ההכאה והכיבוש התפרסו על פני שטח נרחב. המילים מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מציינות את האזור הממוקם מצידו המזרחי של נהר הירדן. שטח זה כולל את אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד, שהיא למעשה נחלותיהם של שבטי הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמְנַשִּׁי.
גבולות האזור שהוכה מוגדרים מהדרום ועד לצפון: הגבול הדרומי מתחיל מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן הפונה לכיוון מואב, ומנקודה זו נמשכה הפגיעה לאורך כל השטח עד לקצה הגבול. משם ממשיך התיאור אל האזורים הצפוניים של החבל, הכוללים את וְהַבָּשָׁן.
בסוף הפסוק מופיעה המילה וְהַגִּלְעָד, ולכאורה יש בכך כפילות לאחר שארץ הגלעד כבר הוזכרה בתחילתו. אולם, בעוד שהאזכור הראשון מתייחס לחבל הארץ כולו, האזכור המופיע בסוף הפסוק מכוון לעיר גלעד עצמה. עיר זו שימשה כעיר אם מרכזית עבור כל האזור, והפסוק בא להדגיש כי מלבד הפגיעה במרחבי הארץ, הוכתה גם העיר הראשית שלה [מצודת דוד].