פעולתו של יהוא הביאה לעקירה מוחלטת של פולחן הבעל מממלכת ישראל. וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת־הַבַּעַל, ההשמדה הייתה כליל, שכן בניגוד לאליהו הנביא שפגע רק בכוהני הבעל, יהוא דאג לכנס במקום אחד את כל המאמינים ואת כל מי שהיה קשור לפולחן זה, וכך הכחיד אותו לחלוטין [ביאור שטיינזלץ].
עם זאת, למרות שפעולה זו נעשתה לשם ה', הרפורמה הדתית של יהוא הייתה מוגבלת. הוא אמנם השמיד את הבעל, אך לא סר מעבודת עגלי הזהב שהקים ירבעם. ההחלטה להשאיר את העגלים לא נבעה מרצון לעבוד עבודה זרה, שכן העגלים לא נועדו לכך מלכתחילה, אלא ממניעים פוליטיים. יהוא ביקש לשמור על יציבות מלכות ישראל ולמנוע מצב שבו העם יעלה לירושלים, מה שעלול היה להחזיר את המלוכה לבית דוד. אף על פי שחטא בכך חטא כבד, לא היה זה חטא של עבודה זרה [אברבנאל].
בזכות מעשיו הישרים בעיני ה' והשמדת בית אחאב, זכה יהוא לגמול מידה כנגד מידה. כשם ששושלת עמרי שלטה במשך ארבעה דורות (עמרי, אחאב, אחזיהו ויהורם), כך הובטח ליהוא על ידי ה', באמצעות הנביא יונה בן אמיתי, שארבעה דורות מצאצאיו (יהואחז, יהואש, ירבעם וזכריה) יישבו על כיסא ממלכת ישראל [אברבנאל].