בעקבות החטאים, החל ה' להביא פורענות על הממלכה באמצעות חזאל מלך ארם [ביאור שטיינזלץ]. מפנה זה התרחש דווקא בימי יהוא; בעוד שבימי בית אחאב חרבו של חזאל לא שלטה בישראל, כעת החל ה' להכותם על ידו [רלב"ג].
המילה לְקַצּוֹת מתבארת על ידי המפרשים בשלושה כיוונים עיקריים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמשמעות היא להכרית, להשמיד ולקצץ. גישה שנייה מפרשת את המילה במשמעות גיאוגרפית של פגיעה בקצוות הארץ, כלומר הכאת התושבים היושבים בקצה הגבול בעבר הירדן המזרחי [מלבי"ם], או חיתוך קצוות הממלכה [ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, גישה שונה בתכלית מציג [רש"י], המפרש את המילה מלשון מיאוס וסלידה, בדומה לביטוי "קצתי בחיי", ומכאן שה' החל למאוס בישראל.
ההכאה שביצע חזאל בְּכׇל־גְּבּוּל יִשְׂרָאֵל מלמדת שפגיעתו לא הייתה ממוקדת במקום אחד בלבד, אלא התפרסה על פני אזורים נרחבים [מצודת דוד], ובפרט לאורך הגבול הצפוני של הממלכה [ביאור שטיינזלץ].