שליח מגיע אל יהוא ומבשר לו על הבאת ראשי בני המלך, ובתגובה הוא מצווה להניחם בערימות בשער העיר. הַמַּלְאָךְ המוזכר כאן הוא השליח [ביאור שטיינזלץ]. על פי המסורה וכתבי היד המדויקים, המילה אֹתָם נכתבת בכתיב חסר, ללא האות וי"ו [מנחת שי].
הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה צִבֻּרִים היא ערימות, קבוצות של פריטים שנאספו יחד, בדומה לגל אבנים או לאיסוף התבואה על ידי יוסף במצרים [רש"י, מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. החלוקה הדווקנית של הראשים דווקא לשְׁנֵי צִבֻּרִים נושאת משמעות סמלית ורומזת לאחאב ואיזבל. רשעתם המשותפת הולידה בנים רשעים שבאו אל קיצם, ושתי הערימות מייצגות את עוונותיהם של שני ההורים, אשר המיטו את האסון על צאצאיהם [חומת אנך]. ההוראה להשאיר את הערימות פתח השער עַד־הַבֹּקֶר נועדה למטרה פומבית, כדי שהראשים יהיו מונחים שם לעין כל והעם יראה אותם [מצודת דוד].