שליח, המכונה הַמַּלְאָךְ, מגיע אל יהוא ומבשר לו על הבאת ראשי בני המלך. בתגובה, יהוא מצווה להניח אֹתָם בשער העיר בערימות. החלוקה של הראשים דווקא לשְׁנֵי צִבֻּרִים נושאת משמעות סמלית ורומזת לאחאב ואיזבל, שכן הערימות מייצגות את עוונותיהם של שני ההורים אשר המיטו את האסון על צאצאיהם. ההוראה להשאיר את הראשים פתח השער עַד־הַבֹּקֶר נועדה למטרה פומבית, כדי שיהיו מונחים שם לעין כל והעם יראה אותם.
מלכים ב, פרק י׳, פסוק ח׳
וַיָּבֹ֤א הַמַּלְאָךְ֙ וַיַּגֶּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר הֵבִ֖יאוּ רָאשֵׁ֣י בְנֵֽי־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר שִׂ֣ימוּ אֹתָ֞ם שְׁנֵ֧י צִבֻּרִ֛ים פֶּ֥תַח הַשַּׁ֖עַר עַד־הַבֹּֽקֶר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.